סרטי השבוע 04.11-10.11

שבוע עמוס במיוחד לפנינו, מלא כל טוב בסינמטקים ברחבי הארץ – המשך לרטרוספקטיבה של קונרד וולף ופעמיים פולנסקי בתל אביב וירושלים, קישלובסקי בחולון ופנינה אמיתית של שינדו בהרצליה. כמו כן החדשים של אלן רנה ואנדריי זוויאגינצב בתל אביב, וקלאסיקות מהגל החדש הצ'כי והאחים טאביאני בבירה. צפיה מהנה.

יום ראשון 04.11

סינמטק תל אביב

18:30 – פרופסור ממלוק (קונרד וולף, 1961, מזרח גרמניה, 100 דקות)

הסרט השני ברטרוספקטיבה לבמאי המזרח גרמני קונרד וולף הוא עיבוד לספרו של אביו פרידריך וולף, שנכתב בזמן גלותם ברוסיה (ואף זכה לעיבוד רוסי ב-1938, שהוקרן שבוע שעבר), על רופא יהודי בגרמניה של 1933 שמכחיש את עליית האנטישמיות במדינתו עד שהיא פוגעת בו אישית. סרטיו של וולף היו הראשונים בגרמניה שהתייחסו באופן ישיר לעבר הנאצי, ולמרות שהם נעשו במזרח גרמניה, שם היה קל יותר אידיאולוגית לתקוף את גרמניה "הישנה", הם עדיין מצטיינים בריאליזם ומורכבות פסיכולוגיים, אם לשפוט לפי הסרט הראשון ברטרוספקטיבה שצפיתי בו ביום חמישי, כוכבים.

יום שני 05.11

סינמטק תל אביב

19:00 – השמיים המחולקים (קונרד וולף, 1964, מזרח גרמניה, 110 דקות)

אישה צעירה וגבר המבוגר ממנה בעשר שנים מנהלים מערכת יחסים מצליחה למרות הבדלי הגיל ביניהם, עד שהעסק של הגבר נופל והוא נאלץ לערוק למערב גרמניה, באחד מסרטיו הקודרים של וולף, על המתחים והבעיות של גרמניה החצויה והמסוכסכת בינה לבין עצמה.

סינמטק ירושלים

19:00 – דליקטסן (ז'אן-פייר ז'נה ומארק קארו, 1991, צרפת, 90 דקות)

הסרט שהזניק את הקריירה של מארק קארו (שמעט נשכח מאז) וז'אן-פייר ז'נה (שהפך לכוכב אחרי אמלי, אותו ביים לבד), הוא חגיגה ויזואלית מלאת המצאות והומור מקאברי, על בית דירות שמנוהל ע"י קצב שמגיש לדייריו בשר אדם, בחברה בה מזון נהיה מצרך יקר ערך. מצד אחד הסרט שייך לתקופתו, כממשיך של ה-Cinema du Look, הסגנון האולטרה-מסוגנן ששלט בקולנוע הצרפתי של שלהי שנות השמונים, עם במאים כלוק בסון, ז'אן-ז'אק ביינקס ולאו קאראקס, ומצד שני הוא גם מבשר של תקופה חדשה, אירונית ואלימה יותר, שתתאפיין גם בסרטים בסגנונות שונים כמו I Stand Alone הפרוורטי של גספר נואה (שגם במרכזו עומד קצב סדיסטי) או השנאה הריאליסטי של מתייה קסוביץ', שיהפוך לשחקן קבוע בסרטיו הבאים של ז'נה. למרות שזו יצירת ביכורים, קארו וז'נה, בעיני לפחות, לא יחזרו לשיאים של הסרט הזה, שבו הדומיננטיות של הסגנון טרם הפכה למעיקה.

יום שלישי 06.11

סינמטק תל אביב

18:30 – הייתי בן 19 (קונרד וולף, 1967, מזרח גרמניה, 120 דקות)

סרטו החשוב ביותר של וולף מבוסס על חוויותיו כמפקד בן 19 בצבא האדום של עיירה גרמנית כבושה. כמו וולף, גם הדמות הראשית כאן היא חייל שברח עם משפחתו מגרמניה הנאצית אל ברית המועצות, וחזר כחייל אל מקום אותו הוא מכיר אבל אינו מסוגל להבין, כשהוא עקור מצד אחד ממולדתו אך גם לא שייך לחלוטין למדינתו החדשה. העובדה שהסרט נעשה במזרח גרמניה ובתמיכת הצבא האדום אמנם מנעה מוולף לתאר את הזוועות שהרוסים בתורם היו אחראים להם בגרמניה, אבל הסרט עדיין נחשב לבעל ערך אמנותי בשל העיסוק שלו בזיכרון, בזוועות מלחמת העולם השניה ובדואליות של הנפש המזרח-גרמנית, שמועברים דרך סגנון אישי וריאליסטי.

סינמטק ירושלים

21:00 – מרגניות (ורה חיטילובה, 1966, צ'כוסלובקיה, 77 דקות)

לינדסי אנדרסון, אחד מהבמאים החשובים של תנועת ה-Free Cinema בבריטניה של שנות החמישים והשישים, אמר באותה תקופה שהקולנוע הצ'כי הוא החופשי ביותר שיש כרגע בעולם, ואם תראו את הסרט הזה תוכלו להבין למה. זוהי חגיגה אנרכיסטית של צבע, הומור אבסורדי, עריכה לא שגרתית, נסיוניות קולנועית ומשובת נעורים, שבמרכזה עומדות שתי עלמות צעירות המחליטות לפרוק כל עול (אבל בחינניות) והבמאית הולכת אחריהן במבע הקולנועי שלה. חיטילובה והתסריטאית/מעצבת אסתר קרומבכובה היו הקול הנשי הדומיננטי באותו תור זהב של הקולנוע הצ'כי מ-1963 עד לטנקים הסובייטים של 1968, שנקרא האביב של פראג, וזהו במידה רבה שיא יצירתן. מצד אחד מדובר בסרט שמושפע מאד מהגל החדש הצרפתי, אך הוא גם ישפיע עליו בחזרה, כמו שניתן לראות בדמיון שהוא נושא לסרט שיצולם 8 שנים אחריו, סלין וז'ולי יוצאות לשייט של ז'אק ריווט מ-1974.

מרגניות. אנרכיזם נשי מימי האביב של פראג

יום רביעי 07.11

סינמטק תל אביב

19:00 – עוד לא ראיתם כלום (אלן רנה, 2012, צרפת, 115 דקות)

טרום בכורה לסרטו החדש של אלן רנה, שחגג 90 ביוני האחרון ועדיין עושה סרטים באופן קבוע, כאחד מהשרידים האחרונים שעדיין פעילים כיום לגל החדש הצרפתי ולקולנוע המודרניסטי בכלל.  כרגיל אצל רנה, גם כאן מדובר בפאזל אינטלקטואלי שמשחק על הגבולות בין הבדיון למציאות, דרך עיסוק באמנות וזיכרון. מחזאי ותיק נפטר ומורה בצוואתו ל-13 משחקניו הותיקים (שמשחקים את עצמם, וביניהם רבים משחקניו הקבועים של רנה בשנים האחרונות) לצפות בצילום של של עיבודו למיתוס של אורפאוס ואורידיקה, שמבוצע ע"י קבוצת שחקנים צעירה. הם צריכים לקבוע האם הוא ראוי לעלות על הבמה, ובזמן הצפיה הם בעצמם חוזרים לתפקידיהם הישנים בזיכרונם. סביר להניח שמי שמכיר את הקולנוע של רנה מעשרים השנים האחרונות כבר יודע למה לצפות, אלו שמכירים אותו מיצירותיו הקלאסיות יופתעו מהבורגנות שנחתה עליו, ואלה שאינם מכירים את עבודתו בכלל בוודאי ירתעו בתחילה מהחידתיות של סרטיו. אבל סרט חדש של רנה הוא תמיד סוג של נווה מדבר אינטלקטואלי בנוף הצחיח של הקולנוע בן זמננו, ורק בשביל זה כבר שווה לנסות אותו.

סינמטק הרצליה

19:00 – אוניבבה (קנטו שינדו, 1964, יפן, 103 דקות)

אם יש סרט אחד השבוע ששווה להתאמץ לראות אותו על מסך גדול, הנה הוא. יצירת המופת המסוגננת של קנטו שינדו מבוססת על מעשיית עם בודהיסטית בה אמו המגוננת של חייל שלא שב הביתה מפחידה את גיסתה הצעירה עם מסכה שהיא עוטה על פניה כנקמה על חוסר הנאמנות שלה, עד שהמסכה נדבקת לפניה של האם, והתוצאות ההרסניות לא מאחרות לבוא. התיאור הריאליסטי של העוני והברוטליות במאה ה-14, הצילום עוצר הנשימה שמלא בדימויים ויזואלים מלאי דמיון של בידוד, אימה ומיניות מודחקת, והמוזיקה הכמו-שבטית שהולמת כל העת ברקע, הופכים את הסרט הזה לחוויה חושית בלתי נשכחת, מהמרתקות שיש לקולנוע היפני להציע.

סינמטק חולון

20:30 – שלושת הצבעים: כחול (קז'ישטוף קישלובסקי, 1993, צרפת, 98 דקות)

הראשון בטרילוגיית צבעי המהפכה של קישלובסקי (השניים האחרים יוקרנו בשבועיים הבאים), על אישה צעירה בגילומה של ז'ולייט בינוש, שאוטמת את עצמה לעולם ולרגשותיה לאחר שאיבדה את בעלה ובתה בתאונת דרכים, עד שמוזיקאי שמתחקה אחר יצירותיו של בעלה מצליח לסדוק את החומות שהיא בנתה סביבה. דרך שימוש מבריק במוזיקה, בעריכה, ובעיקר בצבע, קישלובסקי יצר סרט שהוא אמנם יבש וקר עד כדי קיפאון, אך גם בעל מורכבות רגשית וקולנועית שמי שהסרט יצליח לדבר אליו יוכל לצלול לתוכן. לפני הסרט תהיה הקדמה קצרה של המרצה ארז דבורה על הטרילוגיה.

סינמטק ירושלים

19:45 – סרטים קצרים של רומן פולנסקי בליווי מוסיקה חיה (רומן פולנסקי, 1957-1962, פולין)

ראו יום שישי.

21:30 – סכין במים (רומן פולנסקי, 1962, פולין, 90 דקות)

ראו יום חמישי.

21:30 – פאדרה פאדרונה (פאולו וויטוריו טאביאני, 1977, איטליה, 133 דקות)

כאילו היום הזה לא היה עמוס כבר, בא סינמטק ירושלים ונותן גם משהו הערב לאלו שגרים דרומית לגוש דן. ומדובר בסרט שלא נופל כלל מהאחרים – אולי סרטם הטוב ביותר של האחים טאביאני, שזכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. הסרט מבוסס על האוטוביוגרפיה של גאווינו לדה, בלשן ידוע שם באיטליה, שגדל בכפר מבודד בסרדיניה והיה אנאלפבית עד גיל 20 עקב החלטתו של אביו לעקור אותו מבית הספר כדי שיעזור לו בעבודת המרעה. המתח בין החיים הכפריים לקידמה, בין שלטון האב המסורתי לעצמאות היחיד המודרנית (משמעות השם באיטלקית היא "אבא אדון") והצמא האנושי לידע עומדים במרכז הסרט המרתק הזה, שעושה שימוש מפתיע בכלי המבע הקולנועיים בשביל לומר משהו על ילדות, התבגרות, שפה ואף השפה הקולנועית עצמה. אם עלילת הסרט נשמעת מוכרת קצת, זהו אולי בגלל ההשפעה של הסרט על עטאש – צימאון, סרטו של תאופיק אבו-ואיל שלוקח את אותה דמות אב המתנגדת להשכלה וקידמה ושותל אותה במשפחה ערבית בישראל של ימינו.

אוניבבה. אלימות ומיניות מודחקת במאה ה-14 ביפן

יום חמישי 08.11

סינמטק תל אביב

19:00 – סכין במים (רומן פולנסקי, 1962, פולין, 94 דקות)

חדי העין מביניכם ודאי הבחינו שזהו כבר הסרט החמישי בהמלצות השבוע שמוקרן בסינמטק תל אביב לפני השעה שמונה, וממשיך להוכיח את סדר העדיפויות העקום משהו של קובעי התכניה (גם אם להגנתם אפשר להניח שזה מוכתב מטעם הקהל). בכל אופן, כדאי לנסות ולהגיע לסרט שהוא אחת היצירות המכוננות של הקולנוע הפולני והמודרניסטי כאחד. סרטו הראשון באורך מלא של פולנסקי והאחרון שיביים בפולין, שנכתב ע"י יז'י סקולימובסקי, במאי פולני גדול בזכות עצמו (שגם יהגר שנים ספורות לאחר מכן), מתרחש כמעט כולו על יאכטה אליה זוג נשוי מזמין סטודנט צעיר לסופשבוע עמוס במתח מיני, משחקים פסיכולוגיים, מאבקי כוח  ואלימות שכפי שעולה משם הסרט, נמצאת כל הזמן מתחת לפני השטח. כמו בסרטו האחרון, גם כאן פולנסקי מוציא את המקסימום מהאחדות האריסטוטלית של זמן, מקום ועלילה, ומניח כבר בתחילת הקריירה שלו את כל היסודות שילוו אותו לאורך מכלול יצירתו. שימו לב גם לפסקול הג'אז הנהדר של קז'ישטוף קומדה, שימשיך להלחין את כל סרטיו של פולנסקי, לרבות תינוקה של רוזמרי, עד למותו ב-1969.  וזה לא הפולנסקי האחרון להשבוע.

סינמטק ירושלים

21:00 – השמיים המחולקים (קונרד וולף, 1964, מזרח גרמניה, 110 דקות)

ראו יום שני.

סכין במים. אלימות מתחת לפני השטח בלב ים

יום שישי 09.11

סינמטק תל אביב

21:30 – סרטים קצרים של רומן פולנסקי בליווי מוסיקה חיה (רומן פולנסקי, 1957-1962, פולין)

לרגל יום העצמאות של פולין המכון הפולני מארח סדרה של הקרנות בליווי מוסיקה חיה, יוזמה מעניינת שנותנת הזדמנות נדירה לראות את סרטיו הקצרים של פולנסקי על מסך גדול. כמו שכל סטודנט לקולנוע יודע, יצירותיו הסטודנטיאליות של פולנסקי הם קלאסיקה בפני עצמן של קולנוע קצר, ובמיוחד 2 אנשים וארון, אלגוריה אבסורדית על שני אנשים היוצאים מהים עם ארון, נזרקים מכל מקום אליו הם הולכים ובסוף חוזרים למקום ממנו באו. את הסרטים תלווה להקת Sza-Za, שמשלבת מוסיקה אלקטרונית וכלים אקוסטים קלאסיים.

יס 3

22:00 – הילד עם האופניים (ז'אן-פייר ולוק דארדן, 2011, בלגיה, 83 דקות)

לכאורה, האחים דארדן עושים בסרטם החדש שוב את אותו טריק – דמות צעירה וחסרת מנוח מסתובבת ברחובות בלגיה ומנסה להתמודד עם קשיי הקיום של חיים במעמד הנמוך. אבל הואריאציות הקטנות שהאחים דארדן מכניסים לנוסחה שלהם מספיקות בשביל להפוך את מרבית סרטיהם לבעלי ערך, בזכות ההומניזם הבלתי סנטימנטלי והמורכב שלהם, והסרט הזה אינו שונה. במרכזו עומד ילד שאביו ויתר עליו ומאומץ ע"י ספרית שנקשרת אליו. אך הילד לא ויתר על האב ומנסה ללא לאות למצוא אותו ולחדש את הקשר, גם כשברור שלאב פשוט לא אכפת ממנו. הסצנות האלה הן כצפוי קורעות לב, אך הדארדנים כהרגלם נמנעים מסנטימנטליות או שיפוטיות ונותנים לדמויות להניע את עצמן לעבר ההתנגשויות שהבחירות שלהם מובילות אותן אליהן. בשבוע שעבר שודר באותו ערוץ סרטו החדש של קאוריסמקי שעוסק בנושאים דומים, אך זה בעיני המוצלח מביניהם, ולו בשל דמותו של הילד שכמו איזה דינמו חסר מעצורים ממשיך לנוע בלי להתחשב בדבר.

יום שבת 10.11

21:30 + 13:30 – ילנה (אנדריי זוויאגינצב, 2011, רוסיה, 109 דקות)

סרטו החדש של במאי השיבה, שממשיך להציג את חומרתה של הנפש הרוסית דרך עיסוק ביחסים משפחתיים טעונים. במרכז העלילה עומד זוג מבוגר שמנהל מערכת יחסים של פרק ב'. הוא גבר קר ואמיד והיא רעיה צייתנית וצנועה, עד שלאחר התקף לב הוא מחליט להוריש את הונו לבתו, והיא מבינה שתקוותיה לעזור לבנה הבטלן נמוגו, ומחליטה לצאת למאבק. הסרט זכה בפרס חבר השופטים במסגרת מבט מסוים בפסטיבל קאן. שימו לב שהוא יוקרן גם בצהריים בשעה 13:30 וגם בערב ב-21:30.

מודעות פרסומת

4 Responses to סרטי השבוע 04.11-10.11

  1. ronch says:

    נחשפתי לראשונה לפועלך המרשים כאן! כל הכבוד! ותודה רבה

  2. פינגבאק: [World Malayali Club] MASTER KEY FOR ALL LIVE CHANELS | Vijay Kudal

  3. פינגבאק: MASTER KEY FOR POPULAR LIVE CHANELS ON WEB – DINESH VORA | dineshvora

  4. פינגבאק: [World Malayali Club] MASTER KEY FOR ALL LIVE CHANNEL | Vijay Kudal

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: